החלטה בתיק בע"א 42654-02-14

1.         בפני בקשה להורות למשיבה לשחרר את כלבו של המבקש ממאורת הבידוד אליה נכלא לצרכי תצפית כלבת, מעבר ליום 24.2.14.

לטענת המבקש, המועד הראוי להחזקתו של הכלב בבידוד חלף, והחזקה כנ"ל מעבר למועד הנ"ל חורגת מעבר לנדרש וגורמת לכלב ולמשפחתו סבל רב.

רקע עובדתי

2.         ביום 14.2.14 כפי שמובהר ע"י המבקש בתצהירו, הגיעו שישה מחבריו של בנו לביתו ברחוב מענית בכ"ס ושיחקו כדורסל בחצר. הכלב היה קשור ברצועת הטיול, בקצה השני של החצר מרחק של 15 מטר מהסל, והמבקש ישב לצידו. ברגע מסוים, נזרק כדור ע"י הילדים בסמוך לכלב ואחד הנערים האורחים שרץ לאסוף את הכדור, ננשך ע"י הכלב.

            המבקש לקח את הילד לביה"ח מאיר באותו יום והוא שוחרר לביתו.

3.         עפ"י דרישת הווטרינר העירוני, הובל הכלב ע"י המבקש ביום 18.2.14 למאורת בידוד והכלב נכנס להסגר בשעה 12:00 באותו היום.

            עד להגשת הבקשה ועד היום לא שוחרר הכלב למרות חלוף 10 ימים מאז הסגרו.

נימוקי הבקשה

4.         לטענת המבקש, תכלית בידודו של כלב לצרכי תצפית היא לבדוק האם לאחר הנשיכה הוא נותר בחיים. הבחירה של 10 ימי תצפית נועדה לטענתו, לספק מקדם ביטחון מעבר ל-5 ימים שבהם מפריש הכלב וירוס באמצעות הרוק ועד למותו אם אכן היה נגוע במחלה.

            עוד טוען המבקש, כי אמנם פקודת הכלבת קובעת את תקופת התצפית למשך 10 ימים ממועד ההסגר אלא שמאז חקיקת פקודת הכלבת ב-1934 הוגשו הצעות לשינוי, הכל ע"מ לקיים את תכלית ההסגרה לצורך ביצוע התצפית ולא לצורך ענישת בעל החיים.

            על כן, גם בהצעות חוק משנת 2005, 2006 ו-2009 הוצע כי תקופת התצפית תתמצה ב-10 ימים מיום אירוע הנשיכה. תכלית זו לטענתו , יש לקיים גם במקרה דנן, וזאת לאור הגישה המקובלת בפסיקה להכרה בזכויות בעלי החיים בהיותם יצורים חיים בעלי רגש ונשמה.

5.         המבקש מפנה לפסיקה בעניינים דומים על פיה תקופת הבידוד המומלצת גם עפ"י דעות מלומדים היא של 10 ימים מיום הנשיכה וטוען כי בהיות מטרת ההסגר מטרה הבחנתית ולא ענישתית, יש לקצר את התקופה החורגת מתקופה כנ"ל בהתחשב בזכותו של הכלב לחיות במשפחה אוהבת חלף מאורת הסגר עירונית.

נימוקי התשובה

6.         ב"כ המשיבה ביקש לדחות את הבקשה משלושה טעמים:

            ראשית, הבקשה הוגשה לערכאה שאינה בעלת הסמכות העניינית לדון בה.

            שנית, נוהל שגובש ע"י בכירי הרשויות הווטרינריות מיום 3.12.13 מלמד, כי אין להסתפק בתקופת בידוד מקוצרת ונקבע בו, כי על כל רשות ווטרינרית שאליה מוסגר כלב משוטט שנשך אדם להחזיק את הכלב הנושך בבידוד למשך תקופה של 10 ימים לפחות מרגע הסגרתו ולא מרגע הנשיכה. עפ"י הנוהל האמור, אין לווטרינר כל סמכות לקצר את ימי ההסגר לפרק זמן שיפחת מ-10 ימי הסגר מיום מסירתו של הכלב הנושך לידי כלביית הרשות. כמו כן, ניסיון החיים מלמד, כי תוחלת חייו של כלב חולה כלבת עלולה להתארך על פרק הזמן הזה.

            שלישית, האינטרס של שמירה על בריאותו של הציבור עולה בחשיבותו על אינטרס של שמירת כבודם או נוחותם של בעלי החיים בכלל, ושמירת כבודם או נוחותם של אלו מתוכם שנשכו אדם בפרט.

דיון